מי יהיה בחוץ?
שינוי תפיסה לשירות החוץ הישראלי
אודות שינוי התפיסה
שירות החוץ הישראלי קורס. במהלך העשור האחרון משרד החוץ נחבט ונחבל באופן שפגע ביכולתו לספק תוצרים ראויים. המשרד, שפועל בארבע שנים האחרונות ללא שר מוביל במשרה מלאה, וסובל דרך קבע ממחסור חמור בתקציבים ובסמכויות, מצא עצמו מודר מהצמתים שבהם מתקבלות ההחלטות המשמעותיות במדינה. הוא מתקשה להתאים את פעילותו למציאות המדינית, האזרחית, הכלכלית והטכנולוגית במאה ה-21, מצליח למלא רק חלק קטן מתפקידיו ולא עומד בהגשמת ייעודו – יישום מדיניות החוץ של ממשלת ישראל.
מדינת ישראל נוסדה על בסיס יחסים דיפלומטיים, ולאורך השנים נבנה ביטחונה הלאומי על השילוב שבין התחום המדיני לתחום הביטחוני. כחוקרים העוסקים בדיפלומטיה הישראלית ובעתידה, אנשי מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית מודאגים מהיחלשותו המתמשכת של המערך המדיני ומחוסר האיזון שנוצר בין שני הכוחות החיוניים.
על בסיס מחקריו, הנתונים הלאומיים והבינלאומיים שבידיו, והניסיון המקצועי שצבר, מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית מבקש להציע תפיסה חדשה של שירות החוץ הישראלי. המטרה היא הגדרה מחדש את משימותיו של שירות החוץ, שיפור התוצרים של עבודתו והחזרתו של השירות למקומו הראוי, כגורם מרכזי בגיבושה של מדיניות החוץ של ישראל ובהוצאתה לפועל, כך שתהיה רלוונטית למדינה ולקברניטיה.
מודל מכון אבא אבן לשינוי תפיסה בשירות החוץ הישראלי מבוסס על מחקר בינלאומי ורב-תחומי שנערך בהתייעצות עם יותר ממאה בעלי עניין רלוונטיים מכל המגזרים.
הוא עומד על שלוש רגליים, הנתמכות על ידי תפיסת הפעלה חדשה:
המודל כולו יוזם ומוביל תפיסת הפעלה כוללת חדשה לשירות החוץ, המבוסס על יעדים, מדדים והחזרי השקעה (Return on Investment - ROI) שונים.
3
מינוף יתרונות אומת הסטארט-אפ גם במישור היחסים הבינלאומיים. זאת על ידי גיבוש אסטרטגיה ממשלתית לדיפלומטיה כלכלית, לחדשנות ולפיתוח בינלאומי, שתכליתה מיצוי הפוטנציאל הגלום בכלכלת ישראל ובחדשנות הישראלית. התוצאה תהיה העצמת מעמדה הבינלאומי של ישראל וחיזוק הכלכלה בבית.
מעבר לדיפלומטיה חדשנית
2
ביצוע שינוי מוחלט בהתייחסות לדיפלומטיה הציבורית ובשימוש שנעשה בה. במקום כלי הסברה תגובתי ו"תומך לחימה" בלבד, עליה להיות גורם עצמאי, מרכזי ואפקטיבי בעשייה הבינלאומית, אשר יחזק את מעמדה של ישראל בעולם.
בנייה מחדש של מערך דיפלומטיה ציבורית
1
מדיניות הממשלה ועבודת שירות החוץ נקבעות על פי יעדיה האסטרטגיים של מדינת ישראל, ובהתאם מוגדרות מדינות היעד בהן צריכה להיות חפיפה בין יעדי ממשלת ישראל לתחומי הליבה שלהן. זהו שינוי שצריך להתקיים בראש ובראשונה ברמה האסטרטגית, ואשר יבוא לידי ביטוי בשינוי סדרי עדיפויות ובהקצאת משאבים וכח אדם בהתאם ליעדים לאומיים. תוצאת המהלך תהיה מינוף 103 נציגויות ישראל ברחבי העולם לכדי מערך יעיל, שמספק תוצרים מדיניים איכותיים ורלוונטיים לתהליך קבלת ההחלטות המדיני.
העצמת המערך המדיני
מתודולוגיה
יצאנו לדרך בתחילת 2017, לפני כשנתיים וחצי, לעבודת מחקר אקדמית מוכוונת מדיניות שנועדה להביא לשינוי תפיסה בשירות החוץ הישראלי.
מחקר מוכוון יישום
מכיוון שאנו מודעים לכך שהיו כבר עבודות בנושא זה בעבר, שנשארו כולן על הנייר, כיוונו את עבודת המחקר כך שהיא תוביל למודל אותו ניתן ליישם באופן מודולארי בשירות החוץ הישראלי, ובמהלך העבודה הקפדנו לרתום לצידנו גם את השחקנים הרלוונטיים.
מחקר בינלאומי רב-תחומי
בשלב הראשון בחנו את הפערים בתפקודו של משרד החוץ וביצענו גם תהליך של ניתוח אסטרטגי (SWOT) על מנת לאתר את החוזקות, החולשות, ההזדמנויות והאתגרים של המשרד ושל שירות החוץ כולו. מכאן יצאנו לעולם הרחב ובדקנו מי כבר עושה את זה נכון ואיך ניתן לתרגם זאת לעברית ולישראלית, תוך התחשבות בנסיבות ובאילוצים הייחודיים לנו. בהמשך ביצענו תיקוף של המודלים שיצרנו, באמצעות שולחנות עגולים שונים ושיחות בחינה פרטניות.
במהלך העבודה, על מנת להיות ממוקדים ולהקל על היישום, בחרנו לחקור לעומק מדינות שדומות לישראל מבחינת גודלן או מבחינת מבנה שירות החוץ שלהן. לכן ניתן לראות במסמך מדיניות זה התייחסויות רבות למדינות כמו הולנד, יפן ודנמרק.
להלן שלבי העבודה המקצועית שביצענו עד הלום:
תיקוף
מודל מותאם
Best Practices
ניתוח אסטרטגי
מחקר
חריש עמוק במערכת הדיפלומטית בישראל ובעולם
במהלך העבודה נפגשנו עם מאות אנשים, הן בפגישות אחד על אחד והן בשולחנות עגולים, ממגוון מגזרים – הממשלתי, העסקי, האקדמי והחברה האזרחית, עשרות אנשי מקצוע בתחום הדיפלומטיה בארץ ובעולם בעבר ובהווה, כולל חמישה מנכ"לי משרד החוץ בעבר, גורמי ממשלה, נציגי העובדים, ארגונים המבצעים דיפלומטיה ציבורית באופן עצמאי ועוד. סך הכל, למעלה מ-300 ראיונות ושיחות, כל זאת על מנת לקבל תמונת מצב רחבה ככל הניתן, לתקף את המודלים שהצענו, ולרתום לצידנו את כל מי שיכול לסייע ביישום מוצלח של מודל אבא אבן לדיפלומטיה.
מיקוד נושאי ותיקוף
ברור לנו שלא הצלחנו להקיף את כל התחומים בהם עוסק שירות החוץ הישראלי או את כל האתגרים הניצבים בפניו. לפיכך, כבר בשלב מוקדם, לאחר ניתוח תוצאות ה-SWOT, בחרנו את הנושאים בהם אנו מתמקדים על ידי שקלול של סדרי עדיפויות, מודלים מוצלחים קיימים בעולם ואפשרויות יישום. להלן המפה הנושאית, המרכזת את הנושאים שעליהם שמנו דגש:
תקציב וכח אדם
תקציב
כח אדם
תשתיות העבודה הדיפלומטית
דיפלומטיה מדידה והחזרי השקעה (ROI)
תפיסת ההפעלה המשולשת: ממי"ר - מאפשרת, מקדמת, יוצרת
מערך החדשנות הדיפלומטית
דיפלומטיה כלכלית
חדשנות דיפלומטית
פיתוח בינלאומי וסיוע חוץ
מערך הדיפלומטיה הציבורית
דיפלומטיה אזרחית
בנילאומית בהשכלה גבוהה
מהסברה להשפעה אסטרטגית על תודעה בזירה הבינלאומית
המערך המדיני
קבלת ההחלטות בנושאים מדיניים
פריסת נציגויות ישראל בעולם
לאחר המסע שעברנו, אנחנו מאמינים שהמסמך המונח לפניכם כיום מייצג עבודת מחקר עמוקה, בינלאומית וברמה אקדמית גבוהה. בד בבד, מדובר במסמך מדיניות הניתן ליישום מהיר ולהבנה פשוטה בידי גורמי קבלת ההחלטות וברמת הפעילות בשטח.
אנו מקווים שמסמך מדיניות זה יוביל לשינוי התפיסה המתבקש בשירות החוץ הישראלי.
המערך המדיני
מענה
שיפור איכות התכנים שמשרד החוץ מפיק
ההתייעלות וההשבחה יושגו, בין השאר, על ידי חיזוק גופי המחקר, התכנון וההערכה המדיניים בתקציבים ובכח אדם איכותי ומקצועי.
הבטחת מקומו של שירות החוץ סביב שולחן קבלת ההחלטות הלאומי
מעורבותו של שירות החוץ בתהליכי קבלת ההחלטות תיקבע בחקיקה, שתחייב לשתף את נציגיו בהערכות מצב מדיניות המתקיימות בכנסת, כולל בוועדות המשנה של ועדת חוץ וביטחון, בקבינט ובפורומים הממשלתיים שבהם מתקבלות ההחלטות הביטחוניות והמדיניות.
עוד יעוגנו בחקיקה תפקידי מפתח חדשים, דוגמת יועץ מדיני לראש הממשלה ומזכיר צבאי לשר החוץ, וכן זהות הנוכחים בקבינט המדיני-ביטחוני ושאר דרגי קבלת ההחלטות והקמת תחום הלוט"ר (הלוחמה בטרור) המדיני.
אתגר
משרד החוץ אינו שותף בליבת תהליך קבלת ההחלטות בנושאי הביטחון הלאומי בזמני שגרה ובעתות חירום
ההחלטות בזירת הביטחון הלאומי בישראל מתקבלות בלשכת ראש הממשלה, בקבינט המדיני-ביטחוני ובמטבחון המצומצם. סביב שולחנות אלה שמורים מקומות לגורמי ביטחון שונים, אבל אנשי המערך המדיני נעדרים מהם – ואין חוק, תקנה, או החלטה המחייבים את נוכחותם.
מצב זה יוצר חולשה מובנית בתהליכי קבלת ההחלטות, פוגע בעומק החשיבה המדיני, ומעל הכול מונע מישראל אפשרות למנף את עוצמתה הביטחונית להישגים מדיניים.
מענה
אסטרטגיית מדינות היעד
משרד החוץ ימפה את העולם בהתאם ליעדיה האסטרטגיים של ישראל. פריסת הנציגויות תעשה בהתאם לחשיבותן של המדינות לישראל, כך גם תקצובן ואיושן.
יישום עיקרון אג'נדה שונה = מבנה שונה
התאמת מבנה הנציגות, בעלי התפקידים בה, פעילותה ושיטות עבודתה למדינה שבה היא נמצאת ולצרכיה. בהתאם, פיתוח חשיבה "מוכוונת צרכנים" בנציגויות ישראל בעולם, על בסיס השאלה "מה ישראל יכולה להציע לכל מדינה – ולקבל ממנה?"
לדוגמה, מבנה הנציגות במדינות שבהן היעד העיקרי הוא כלכלי, עם דגש על חקלאות, יהיה שונה מהמבנה במדינות בהן היעד העיקרי הוא מדיני. בעלי התפקידים בה יהיו בהתאם בעלי מומחיות בכלכלה ובטכנולוגיות חקלאיות, ותכנית העבודה שלה תיגזר בהתאם.
אתגר
מיצוי הפוטנציאל הגלום בפריסה של נציגויות ישראל בעולם
פריסת שירות החוץ הישראלי ביותר ממאה נציגויות ברחבי העולם היא הזדמנות לקצירת הישגים דיפלומטיים.
אלא ששינויים גאופוליטיים, שהעלו את חשיבותן הבינלאומית של מדינות כמו וייטנאם והודו באסיה, ברזיל בדרום אמריקה ורואנדה באפריקה, אינם באים לידי ביטוי הולם בפריסת נציגויות ישראל בעולם, ובאיכות כח האדם בנציגויות השונות.
כיום, הפריסה הבינלאומית אינה תולדה של תכנון מדיני, כי אם בדרך כלל תוצר של החלטות נקודתיות, לעיתים מקריות, שחלק מהן אינו עומד במבחן הזמן. הנציגויות הקיימות בנויות בצורה אחידה ומיושנת, אינן מתוקצבות כראוי ואינן מתאימות את פעילותן למדינה בה הן נמצאות וליעדיה של ישראל באותה מדינה. ככלל- אופן פריסתן ותפקודן אינו הולם את יעדיה האסטרטגיים של מדינת ישראל.
מערך הדיפלומטיה הציבורית
המענה
הקמת מערך דיפלומטיה ציבורית
ביצוע שינוי מוחלט במעמדה של הדיפלומטיה הציבורית בישראל, מתחום משני לליבת העשייה, והצבתו כגורם מוביל ביחסי החוץ. זאת באמצעות הקמת מערך חדש, מקביל ומשלים למערך המדיני, שיזכה לסמכויות, לתפקידים ולמשאבים. כחלק ממהלך זה, תחום הדיפלומטיה הציבורית יתחיל לפעול בדרך מדידה ופעילותו תיבחן על פי החזרי ההשקעה במישורים שונים - מדיני, כלכלי, אזרחי ותדמיתי.
קידום ארגוני חברה אזרחית וסיוע לפעילותם הבינלאומית
בניית מערכת לקידום אסטרטגי של שיתופי פעולה בין גורמי חברה אזרחית בארץ למקביליהם בעולם. בין השאר, יפותחו כלים ל"פתיחת דלתות" עבור ארגונים אלו והם יזכו לסיוע בהרחבת פעילותם ובקידום "מוצריהם" בזירה הבינלאומית.
חיזוק הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה
ייסוד מערכת בין-משרדית ליצוא וליבוא של סטודנטים, באמצעות חשיפה בינלאומית, קידום שיתופי פעולה אקדמיים וייסוד מערך מלגות. מטרת המהלך היא הנחת בסיס ליצירת מערכות יחסים בינלאומיות בין אנשים ובין מוסדות אקדמיים, להשגת הישגים תדמיתיים בינלאומיים ולהשאת רווח כלכלי לישראל.
מעבר מהסברה להשפעה
מעבר למערך פעולות שתכליתן השגת השפעה תודעתית בינלאומית מדידה ביחס למדינת ישראל – לא רק בהיבטי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולא לצורך "הצדקת הפעילות הישראלית". לפיכך, עיקר הפעולות בתחום זה צריכות להתמקד במיתוג בינלאומי וביצירת השפעה מוגדרת על קהלים ספציפיים, ביעדים נבחרים, כל זאת בשיתוף ובסינכרון עם גופים חוץ ממשלתיים.
האתגר
שימוש חלקי ולקוי באחד הרכיבים המשמעותיים במאה ה-21- דיפלומטיה ציבורית
מרכז הכובד הדיפלומטי במאה ה-21 אינו נמצא עוד במערכות היחסים שבין ממשלות בלבד. קשרים בין מדינות נבנים במידה רבה כיום דרך ארגוני חברה אזרחית, גופים במגזר הפרטי, אקדמיה ואף אזרחים פרטיים.
לכן, הדיפלומטיה הציבורית, שתכליתה יצירת מארג יחסים גם בין גורמים שאינם ממשלתיים, הפכה כיום לתחום ליבה אפקטיבי במערך הקשרים שבין מדינות.
מדינת ישראל טרם הפנימה את משמעותה המכרעת של הדיפלומטיה הציבורית, ולכן תחום זה אינו מפותח במדיניות החוץ הישראלית. הוא נתפס כתחום משני, והעיסוק בו מצטמצם לענייני הסברה.
מעבר לדיפלומטיה חדשנית
המענה
העצמת תחום "הדיפלומטיה הכלכלית"
קקביעת אסטרטגיה ממשלתית בנושא הדיפלומטיה הכלכלית של מדינת ישראל, כפי שעשו מדינות מובילות בעולם, ויישום מודלים חדשניים כמו מודל התיווך הבריטי, מודל התמיכה הדני ומודל השליחות השוודי. התכלית היא הפיכת שירות החוץ לגוף המקדם את הכלכלה הישראלית ומייצר עבורה הכנסות, בהתאם למגמה העולמית כיום וכך יוגדר תפקידו המוביל של המשרד בתחום.
בדרך זו, המדינה תוכל לבצע תכנון כלכלי בינלאומי יעיל, לאתר שווקים בעלי פוטנציאל ולמקד בהם את פעילותה הכלכלית. כמו כן, יש לייצר הזדמנויות עסקיות עבור חברות ישראליות בחו"ל ולהקל בהסרת החסמים הבירוקרטיים והתרבותיים העומדים בדרכן.
ייסוד תחום חדש - "דיפלומטיית חדשנות"
הפעלת תכנית כוללת לקידום החדשנות בידי שירות החוץ הישראלי. התוכנית תכלול, בין השאר, הפצה של החדשנות הישראלית, חברתית וטכנולוגית, בזירה הבינלאומית ויישום חשיבה חדשנית בעבודת המשרד.
הקמת סוכנות ישראלית לפיתוח בינלאומי ולסיוע חוץ (IDEA - Israel Development Agency)
הסוכנות תפעל על פי אסטרטגיית מעגלי פיתוח עולמיים, בשיתוף המגזר הפרטי, ותיישם תכנית של החזר השקעה המותאמת ספציפית לכל מדינת יעד לפי צרכיה, יכולותיה, והרווח שישראל עשויה להפיק מהיחסים איתה.
האתגר
היעדר אסטרטגיה בינלאומית ופעילות דלה של ישראל במינוף יתרונות כלכלה וחדשנות
ישראל ידועה כמעצמת חדשנות טכנולוגית, כמדינה מתקדמת בתחומי החברה והתרבות וככח עולה בתחום הפיתוח הבינלאומי, אך היא אינה משכילה למנף את יתרונותיה אלה בזירה הבינלאומית. ישראל מעולם לא גיבשה אסטרטגיה לדיפלומטיה כלכלית, ופעילותה בתחום אינה חדשנית דיה.
משרד החוץ, שראוי שיוביל את המדיניות בתחום, אינו משמעותי בעשייה, כמעט שאינו רלוונטי למיזמים ולעסקים ישראליים הפונים לחו"ל, ואינו מקדם בדרך אסטרטגית עסקים ישראלים ואת החדשנות הישראלית בעולם.
התשתית הארגונית: דיפלומטיה מדידה, תפיסת ההפעלה, התקציב וכח האדם
המענה
דיפלומטיה מדידה שמבוססת על החזר השקעה
הכוונת פעילותו של שירות החוץ ובחינת הצלחותיו על פי החזרי השקעה בארבעה תחומים: מדיני, כלכלי, אזרחי ותדמיתי. לכל אפיק ייקבעו יעדים מדידים ויוכנו תכניות פעולה שיאפשרו השגה של יעדים אלה.
אימוץ תפיסת הפעלה עדכנית
התבססות על שלושה רבדים של פעילות – מאפשרת, מקדמת, יוצרת (ממי"ר) – כתפיסה מעשית שמוטמעת בארגון. המודל ניתן ליישום מרמת השטח ועד לרמת המטה. הוא ימצב את המשרד כגורם שאינו רק מבצע, אלא בעיקר מאפשר לשחקנים אחרים בתחום לפעול, בהתאם למדיניות שתקבע על ידו ושעל ביצועה הוא יפקח.
הגדלת המשאב האנושי והשבחתו
הפעלה של תכנית חירום להכשרה מודולארית של 100 דיפלומטים מקצוענים בשלוש שנים, והטמעת שינויים משמעותיים בתחום כוח האדם בשירות החוץ, בהם רענון המשאב האנושי, שינוי וגיוון מסלולי השירות במשרד החוץ ותוספת תקנים בהתאם ליעדי הפעילות הנדרשים.
ראש הנציגות כבעל הסמכות והאחריות
תונהג גמישות ניהולית בכל הדרגים בשירות החוץ, כשהעומדים בראש הנציגויות יזכו במלוא הסמכויות, לרבות סמכות הניהול של נציגי המשרדים השונים בחו"ל, ויישאו במלוא האחריות בענייני סגל הנציגות, תקציביה ופעילותה.
תוספת משאבים
הגדלה משמעותית של תקציב המשרד, על בסיס תכנית חירום - ובתנאי שיוטמעו רפורמה ארגונית ושינוי תפיסה מקצועי, על פי מודל מכון אבא אבן.
האתגר
מגבלות ארגוניות ותקציביות, ופעילות משרד החוץ על פי תפיסת הפעלה לא עדכנית
תפיסת ההפעלה המונחת ביסוד עבודתו של שירות החוץ הישראלי נכתבה בשנות החמישים של המאה הקודמת. עם השינויים שחלו במציאות, רידוד הסמכויות של משרד החוץ והפחתת התקציבים העומדים לרשותו, נעשתה תפיסת ההפעלה מיושנת ולא אפקטיבית. המבנה הארגוני של שירות החוץ סובל ממחסור באנשי מקצוע ובתקנים וגם מקשיים ביישום מדיניותו בשטח.